הכיור שלנו הוא סלע היסוד השני במטבח (אחרי המקרר ולפני הכיריים), ואין – פשוט אין – להתקמצן עליו! לא בגודל ולא במחיר, בטח כשהוא לבן וחשוב לנו שישמר לבן ללא כתמים לאורך שנים.
בפוסט הזה נדבר על סוגי כיורים, העמדות כיורים, החומרים הכי טובים, ויש גם חלק קצר על הפרדת כיורים למהדרין שביננו. למי שלא נדרשת הפרדת כיורים מטעמי כשרות או מסיבה חשובה אחרת – פשוט תדלגו לחלק הבא.
בואו נדבר אמת – אנחנו עומדים ליד הכיור עשרות פעמים ביום. שוטפים ירקות, ממלאים סירים, שוטפים כלים, מכינים קפה. הכיור הוא נקודת העבודה הכי אינטנסיבית במטבח שלנו, ולכן הוא חייב להיות גדול מספיק, נוח, ועשוי מחומר שעומד במרתון הארוך.
כיור קטן מדי או עשוי מחומר לא איכותי יהפוך כל משימה פשוטה לסיוט קטן. נסו לשטוף תבנית אפייה גדולה בכיור קטן, ותבינו מיד למה אני מדגישה את זה כל כך.
הכיור בגודל 60 ס"מ הוא הסטנדרט הבסיסי, והוא מתאים רק למטבחים קטנים מאוד שבהם ממש אין ברירה אחרת. אם יש לכם אפשרות – תלכו על גודל יותר גדול. כיור של 60 מגביל אתכם בשטיפת כלים גדולים, והוא פשוט לא מספיק נוח לעבודה יומיומית במטבח משפחתי. מה שכן – יאמר לזכותו שהוא נכנס בארון עם דלת אחת של 60 ס"מ שזהה לדלת המדיח שעומדת לידה וזה ניראה וואוו!
זה יכול להתאים לדירה עירונית, מטבח משרדי קטן, או מטבח משני בבית שמשתמשים בו לעיתים רחוקות. אבל למטבח הראשי שלכם? תמיד שואפים למשהו יותר גדול.
זה הגודל שאני ממליצה עליו למטבח משפחתי תקין ומפנק ! כיור בגודל 70-80 ס"מ נותן לכם את החופש לעבוד בנוחות, לשטוף סירים גדולים, תבניות אפייה, ואפילו תינוקות או חיות בית (כן כן, זה קורה).
העומק של הכיור גם חשוב – חפשו עומק של לפחות 20 ס"מ. כיור עמוק מונע התזות מים למשטח העבודה וליד הכיור, ונותן לכם יותר נפח לעבודה. זה במיוחד חשוב אם אתם רגילים לשטוף כלים ביד ולא רק במדיח.
כיור כפול זה פתרון שיכול להיות מאוד נוח, אבל חשוב להבין מתי הוא באמת משתלם. אם אתם צריכים הפרדת כיורים מטעמי כשרות – אז ברור שזה הפתרון (או שני כיורים נפרדים), ולזה נתייחס בהמשך.
אבל גם בלי שיקולי כשרות, יש אנשים שאוהבים כיור כפול כי זה מאפשר להם לעשות שתי פעולות במקביל – להשרות כלים באגן אחד ולשטוף באגן השני, למשל. או להפריד את שטיפת הירקות והאוכל מהכלים המלוכלכים, החיסרון הוא שכל אגן קטן יותר מכיור בודד, ולפעמים זה מגביל אתכם בשטיפת דברים גדולים, וגם נוגס ממטחי העבודה האחרים.
אם אתם הולכים על כיור כפול, וודאו שלפחות אגן אחד גדול מספיק – לפחות 50 ס"מ רוחב. כיור כפול עם שני אגנים קטנים זה פשוט תסכול.
למי שמקפיד על הפרדה בין בשרי לחלבי במטבח, נושא הכיורים דורש תכנון מיוחד. אפשר ללכת על כיור כפול גדול עם שני אגנים נפרדים לחלוטין, או על שני כיורים נפרדים בחלקים שונים של המטבח. כל פתרון יש לו יתרונות וחסרונות, והבחירה תלויה בגודל המטבח, בתקציב ובהרגלי השימוש שלכם.
זה נושא שמצדיק מאמר שלם לעצמו, עם כל השיקולים והפתרונות המעשיים. אני אעלה בקרוב פוסט מפורט על הנושא עם כל הטיפים והמלצות מהשטח.
איך שהכיור מותקן ביחס למשטח העבודה משפיע מאוד על המראה, על הנוחות בשימוש, ועל הניקיון היומיומי. בואו נעבור על האפשרויות:
זאת ההתקנה שהכי הולכת עכשיו, ולא בכדי! בהתקנה תחתונה, הכיור מותקן מתחת למשטח העבודה, והקצה של המשטח יוצר מסגרת נקייה מסביב לפתח הכיור. המשמעות המעשית היא שאתם יכולים לנגב את שאריות האוכל והמים ישירות מהמשטח אל הכיור – בלי שום מכשול בדרך.
זה נותן מראה חלק, מודרני ומינימליסטי, וזה הרבה יותר קל לשמור על ניקיון משטח העבודה.
החיסרון היחיד: ישנה שפה בולטת שמצטבר בה לכלוך, וקצת קשה להגיע אל הניקיון המושלם. עדיין זו ההתקנה שאני הכי ממליצה עליה. כי היא היפה מכולן.
בשבילי, התוצאה שווה את זה.
זו התקנה שבה הכיור מותקן בדיוק בגובה המשטח – הכיור והמשטח יוצרים משטח אחד רציף. זה נותן מראה נקי ומודרני, והניקיון קל כמו בהתקנה תחתונה (מבלי הבעיה של הלכלוך שעלול להצתבר מתחת לשפה!).
זו האופציה הנפוצה, היא דורשת עבודה מאוד מדויקת של המתקין. זה הפתרון הכי נפוץ, כשזה עשוי נכון זה נראה פנטסטי,
קיים מגוון גדול של כיורים כאלו במידות ובצבעים ועלויות הכיורים נוחות לכל אחד .
יש כיורים שמותקנים מעל המשטח, כשהשפה של הכיור יושבת על המשטח ובולטת מעליו. אני לא ממליצה על ההתקנה הזו כי קשה לאסוף את המים מסביב – השפה הבולטת יוצרת מכשול, ומים ושאריות מזון מצטברים בחיבור בין הכיור למשטח.
זה היה נפוץ בעבר, אבל היום יש לנו פתרונות הרבה יותר טובים. אם מציעים לכם את זה – או שיש לכם מטבח כפרי בו זה מתאים לז'אנר ואתם מוכנים לסבול את התוספת עבודה , או שתעברו להתקנה התחתונה.
עכשיו נגיע לחלק הכי חשוב – מאיזה חומר הכיור עשוי. וכאן אני מאוד ברורה: כשמדובר בכיור לבן שחשוב לנו שישאר לבן ללא כתמים במשך שנים – יש חומר אחד שעומד בראש.
סיליגרניט זה חומר מרוכב שעשוי מ-80% גרניט טבעי ו-20% שרף אקרילי. התוצאה היא חומר שמשלב את העמידות של אבן טבעית עם האיטום והגמישות של חומר סינטטי.
למה אני כל כך אוהבת סיליגרניט?
כשמדובר בכיור סיליגרניט, ובמיוחד בכיור לבן, אני תמיד ממליצה על חברת אקווטופ. הם מייצרים כיורי סיליגרניט באיכות פרימיום, עם גימור מושלם וטכנולוגיה שמבטיחה שהלובן נשאר לאורך זמן.
כיורי אקווטופ מגיעים עם אחריות מלאה, הם עמידים במיוחד לכתמים (אפילו מקפה ויין), ואם תשמרו עליהם נכון – הם ייראו כמו חדשים גם אחרי 10 שנים. כן, הם יקרים יותר, אבל זו השקעה לשנים ארוכות.
יש אפשרות ליצור את הכיור מאותו חומר של משטח העבודה – בין אם זה גרניט פורצלן, שיש טבעי, אבן קיסר או קוריאן . זה יוצר מראה רציף ואחיד מאוד, כאילו הכיור והמשטח נחצבו מגוש אחד של חומר.
היתרון הגדול הוא שאין חיבורים, אין תפרים, הכל חלק אחד. זה נראה מאוד נקי ומינימליסטי, וזה קל מאוד לניקיון בין המשטח לכיור – פשוט לא צריך לדאוג לחיבור בין הכיור למשטח כי אין כזה. בנוסף, אתם מקבלים התאמה מושלמת בצבע ובגוון.
החסרונות של זה:
ראשית זהו הפתרון היקר ביותר, כי צריך להשקיע בכמות גדולה יותר של חומר המשטח, והעבודה מורכבת ודורשת מקצועיות גבוהה. בנוסף, אם יש נזק לכיור בעתיד – צריך להחליף את כל החלק הזה ולא רק את הכיור. חיסרון נוסף הוא שבחלק מהמיקרים הכיור יורכב מחתיכות ישרות של החומר- מה שיצור בין התפרים של הפאות זויות של תשעים מעלות אותן קשה מאוד לנקות,
דהחיסרון המרכזי בעיני הוא שלטווח הארוך שימוש בטוחן אשפה עם כיור שהורכב מחלקי שיש אינו מומלץ מכיוון שעם השנים הויברציות של הטוחן עלולות לגרום לכיור להיפתח בין התפרים.
זה פתרון מושלם לאנשים שרוצים מראה יוקרתי ואחיד, ושמוכנים להשקיע בזה ובניקיון .
נירוסטה זה עדיין פתרון נהדר לכיור, במיוחד אם אתם אוהבים את המראה התעשייתי המודרני. נירוסטה איכותית (עובי 18 gauge) היא מאוד עמידה, קלה לתחזוקה, ולא סופגת כתמים.
החיסרון העיקרי הוא הרעש – מים שנופלים על נירוסטה יוצרים רעש מטריד. אפשר לפתור את זה עם ריפוד אקוסטי מתחת לכיור, אבל זה עדיין לא שקט כמו סיליגרניט. בנוסף, נירוסטה מראה כל טביעת אצבע וכל טיפת מים, אז צריך לנגב אותה כל הזמן אם אתם רוצים שהיא תיראה נקייה.
כיורי קרמיקה נראים מקסימים, במיוחד במטבחים כפריים או קלאסיים. הם מגיעים בדרך כלל בלבן מבריק, וכשהם נקיים – הם פשוט מהממים.
הבעיה היא שקרמיקה שברירית. כוס כבדה שנופלת, סיר גדול שמתנגש – ויכול להיווצר שבר או סדק. לכן אני לא ממליצה על קרמיקה למשפחות עם ילדים קטנים או למטבחים עם שימוש אינטנסיבי. אבל למטבח שני, או למטבח שמשתמשים בו בעדינות – זו אופציה יפה.
הברז הוא השותף של הכיור, ואי אפשר לדבר על אחד בלי השני. ברז נכון צריך להיות:
אל תשכחו לבדוק כמה חורים צריך לקדוח בכיור/במשטח עבור הברז והאביזרים. יש ברזים שצריכים חור אחד, יש שצריכים שלושה. תתאמו את זה מראש עם הכיור שבחרתם. לרוב הכיורים יש מיקום מוכן מראש לפתחים עתידיים , ניתן למצא אותם במפרט ולתאם עם מרכיב השיש.
כמה דברים קטנים שעושים הבדל ענק:
טוחן אשפה – אם יש לכם קצת מקום בארון הכיור, זה באמת משנה חיים. שאריות אוכל נטחנות ויורדות לביוב במקום להצטבר, זה חוסך המון פינוי אשפה, והפח במטבח נשאר יבש. אם אתם לא מתקינים טוחן קנו מסננת איכותית- מסננת נירוסטה טובה עם חורים קטנים. זה מונע סתימות ובאמת חוסך המון .
קרש חיתוך משולב – יש קרשי חיתוך שנשענים על הכיור ויוצרים משטח עבודה נוסף. גאוני למטבחים קטנים.
מתקן לסבון נוזלי – במקום בקבוק סבון על המשטח, מתקן שמשולב ליד הברז זה הרבה יותר נקי ואסתטי.
אני יודעת שזה הרבה מידע, אז בואו נסכם את הנקודות החשובות:
הכיור הוא לב המטבח. אנחנו עומדים לידו כל יום, עשרות פעמים. הוא חייב להיות נוח, איכותי, ויפה. אל תתפשרו על זה – זו אחת ההחלטות הכי חשובות בתכנון המטבח.
לא משנה מה תרצו שאתכנן, התכנון תמיד ייקח בחשבון גם את החלל, גם את ההרגלים והצרכים
הנוכחיים שלכם וגם את השינויים הצפויים בחיים שלכם.
התכנון חייב לרדת עד לפרטים הקטנים ביותר, כדי שאתם לא סתם תאהבו איך שהבית נראה (והוא
ייראה Wow!) אלא שגם תרגישו בו Wow בכל רגע ורגע…
קניתם בית חדש או מתכננים שיפוץ ?
אם חשוב לכם עיצוב WOW, פונקציונליות ושקט בעיניים –
רק להשאיר לי כאן את הפרטים ואתקשר כדי לבדוק התאמה!